כיול קשיות

• מדי קשיות מתכת בשיטות:VICKERS , BRINELL ו-ROCKWELL
• מדי קשיות גומי ופלסטיק (DUROMETERS) בשיטתSHORE , IRHD ו-VLRH
• מדי קשיות מתכת ניידים (לא בהסמכה)

קשיותו של חומר נקבעת על ידי בדיקת העמידות שלו בפני חדירת גוף אחר בעל קושי גבוה יותר. מאופי ההגדרה ברור שישנן אינספור אפשרויות למדידת הקשיות. המדידה יכולה להיעשות על ידי החדרת חומרים שונים בצורות גיאומטריות שונות ובעומסים שונים על החומר הנבדק. עם התפתחות התעשייה נכתבו מספר תקנים אשר מגדירים בדייקנות את סוג החודרן ואת העומס המופעל בהתאם לחומר הנבדק.

המכשיר המשמש לבדיקת חומרי פלסטיק וגומי נקרא דורומטר. התקן זה פותח על ידי אלברט פרדיננד שור, והתוצאות בו נקראות קשיות שור (Shore). ישנו מגוון רחב של מדדים להגדרת קשיות של חומרים מסוגים שונים. בדיקת שור, משמשת לקביעת הקשיות היחסית של חומרים רכים, כגון פלסטיק, גומי וסיליקון. הטכניקה מאפשרת למדוד את עומק החדירה בתנאים מוגדרים וקבועים. המדדים השונים חלים על חומרים עם מאפיינים שונים.

אופן הכיול דורומטרים

הכיול מתחלק לשני חלקים: 1. בדיקת פרמטרים גיאומטריים כמו אורך החודרן, זווית, קוטר, ושטח בסיס הלחיצה. סדרת המדידות מתבצעות באמצעות מטול פרופילים ומיקרוסקופ. 2. בדיקת לחיצה והשוואה מול מד אב בעל ערכים ידועים.

בעבר בדיקת כוח הקפיץ הייתה מתבצע באמצעות דורוקליברטור ייעודי לכיול מדי קושי שור A ו-D וכיום הכיול מתבצע באופן שונה. השיטה הנוכחית לבדיקת לחיצה היא השוואה מול מאזניים או תא כוח. הכייל דופן את המכשיר הנבדק מעל המאזניים, מניח על המאזניים סדן ייעודי ולוחץ בעזרת החדרן של המכשיר הנבדק על הסדן. הערך המתקבל במכשיר הנבדק מושווה לכוח או למשקל המוצג במד האב וניתן לחזור על הפעולה עבור נקודות בדיקה נוספות בהתאם להגדרות התקן ודרישות הלקוח.

אופן כיול מכשירים למדידת קושי מתכת

המדידה מתבצעת בשיטה בלתי ישירה – Indirect method, במהלכה מבצעים השוואה בין תוצאות מדידת הקושי באמצעות המכשיר הנבדק עם אבות מידה – Reference blocks, בעלי קושי ידוע.