מ.ב.א מתמחה במגוון שירותי ולידציה והסמכה:

* ולידציות ציוד ומכשור (Equipment qualification IQ/OQ/PQ).
* ולידציות תהליך (Pharmaceutical product and medical device process validation).
* ולידציות ניקיון (Cleaning validation).
* ולידציות לשיטות אנליטיות (HPLC, GC, Dissolution).
* ולידציות הובלה בתנאים מבוקרים (נוהל 126 “תנאי אחסון והובלה” ונוהל 130 “תנאי אחסון והפצה”).
* ולידציות GDP (Good distribution practices)

במהלך שנות עבודתנו בניהול תהליכי ולידציה, נתקלנו בלא מעט סימני שאלה המתעוררים אצל הלקוחות שלנו לפני התהליך ובמהלכו. השאלות נוגעות בעיקר לתכנון תקין של התהליך, מתי הוא נחוץ ולאילו תעשיות מיועד.

* מ.ב.א מיישמת גישה מבוססת הערכת סיכונים על פי תקנות GMP..
* מ.ב.א מבטיחה עמידה בתקנות והנחיות משרד הבריאות הישראלי cGMP, GDP,, Eudralex, ISO 17025, WHO, ISO 9001
* תהליך וריפיקציה/הסמכה/ולידציה נכון, לצד מערכת איכות יעילה ומתפקדת, תוך הקפדה על עקרונות GMPישפר את התפוקות, ואת איכות המוצרים ויבטיח כי המוצר הסופי יעמוד בדרישות איכות והדירות, המוכתבות על ידי רשויות הבריאות והרגולציה.

 מהי ולידציה (Validation)?

ולידציה הינה תהליך המהווה הוכחה שיטתית ומתועדת המבוססת על הערכת וניהול סיכונים (Risk assessment) ומספקת רמת סמך גבוהה לעמידת תהליך, שיטה או ציוד בקריטריונים ביצועיים מוגדרים מראש ולהפקה הדירה של מוצר (או תוצאה) העומדים בגבולות המפרט ובתכונות איכות מוגדרות (quality attributes).

ולידציה הינה דרישה רגולטורית מחייבת בתעשיות שונות ולה משמעות רבה בכל הנוגע לדרישות איכות המוצר.

לדוגמא, הליך וולידציה מתאים לתהליך ייצור מוצר פרמצבטי (או מכשור רפואי) יבטיח עמידת המוצר בכל דרישות האיכות, היעילות והבטיחות שהוגדרו עבורו משלב הייצור לאורך מעגל חייו ועד מועד תפוגתו. קיימת חשיבות לניהול, ביצוע ואישור התהליך ע”י גורמים המוסמכים לכך.

ביצוע ולידציה מקצועי ונכון מוביל להצלחה ברישום תיקי מוצר בארץ ובחו”ל.

תיעוד ולידציה – כתיבה וביצוע פרוטוקולים וכתיבת דו”חות ולידציה

תיעוד הינו מרכיב בלתי נפרד מתהליך וולידציה. התיעוד מספק הוכחה להתאמת הציוד/מערכת/תהליך/שיטה לדרישות שהוגדרו מראש במסגרת אפיון ופיתוח, עמידה בקריטריוני קבלה (acceptance criteria) ובדרישות מפרטים (specifications) מוגדרים מראש. תכנית ולידציות כללית (validation plan) מפורטת במסמך הנקרא VMP (validation master plan). כאשר פרוטוקול ולידציה מותאם עבור כל תהליך ובו מוגדרים פרמטרים, פרוצדורות וסיבולות (tolerances).

יתרונות הולידציה

* ווידוא בטיחות ואיכות המוצר.
* השגת שליטה בתהליכים, שיטות, ציוד ומערכות.
* מזעור האפשרות לכשלים, תאונות, חזרה על עבודה (rework), איסוף מהשוק (recall) ותלונות לקוח.
* עמידה בדרישות רגולטוריות.

מתי נדרש לבצע ולידציה?·

* תהליך/מתקן/שיטה חדשים.
* הוספת מכשיר או ציוד חדש למתקן ייצור קיים.
* לאחר פעולת תחזוקה לא מתוכננת או תיקון.
* לאחר ביצוע התאמה/שינוי כלשהם בציוד/תהליך/שיטה.
* לאחר העתקת מיקום.

תהליך וולידציה נחוץ בתעשיות רבות, ביניהן:

* תעשיות הפארמה (Pharmaceutical industry)) – שירותי ולידציה והסמכה לתהליכים יצרניים, לציוד תהליכי ומעבדתי ולשיטות אנליטיות.
* תעשיות המכשור הרפואי  (Medical device)
* תעשיות הביוטכנולוגיה
* תעשיות המזון ותוספי התזונה
* תעשיות הקוסמטיקה

דגשים לתהליך ולידציה תקין

* ראשית כל – חשוב ללמוד ולהבין את התהליך ולייצר טיוטה של התהליך.
* שני המרכיבים המוקדמים הללו יסייעו לתכנן ולהחליט על בסיס ניהול סיכונים אילו אלמנטים בתהליך יעברו ולידציה. מדובר בפרמטרים המשפיעים על איכות, יעילות ובטיחות המוצר.
* לאחר ההחלטה בנוגע לפרמטרים הדורשים ולידציה, יש לתעד את תכנית הולידציה וקריטריוני הקבלה (acceptance criteria) בפרוטוקול ייעודי מובנה.
* לא פחות חשוב – על מנת לעמוד בדרישות הרגולטוריות, נדרשת חתימת גורם מוסמך על פרוטוקול הולידציה לפני תחילת ביצוע הוולידציה ובבדיקה הסופית של דו”ח הולידציה.

VMP-Validation Master Plan

תכנית אב לולידציה זהו מסמך מפתח בתעשיה הפרמצבטית הכפופה לרגולצית GMP ו-FDA. מסמך זה מתייחס לכלל הולידציות במתקן כגון: ולידצית תהליך, הסמכת ותיקוף מתקן ושירותים, הסמכת ציוד, ולידצית ניקיון ומערכות מחשוב. מסמך זה מציג גישה מובנית למיזמי ולידציה באמצעות:
* פירוט עקרונות בסיס להסמכת מתקן ייצור.
* הגדרת האזורים והמערכות שיש לתקף/לאמת.
* תוכנית כתובה להקמת ותחזוקת מתקן מוסמך.
* הצדקות מבוססות על הערכת סיכונים באשר להכללת/השמטת מערכות מתכנית הולידציה.

הסמכת ציוד (Equipment Qualification)

מדוע להסמיך (Qualification)?

* עמידה בדרישות רגולטוריות.
* השגת והוכחת שליטה בציוד ובמתקנים.
* צמצום שגיאות, תאונות, חזרה על עבודה (Rework), איסוף מוצר מהשוק (Recall) ותלונות לקוח.

User Requirements Specification (URS)

מסמך המהווה בסיס לולידציה אשר נכתב בשלב המקדים לתכנון וכולל:

* הגדרת דרישות טכניות, דרישות איכות ותיעוד נדרש מספק הציוד.
* הערכת מידת התאמת הציוד מהיבט טכני/רגולטורי/מסחרי אל מול מפרט רשמי.
* בדיקות וסיבולות (acceptance criteria) לצורך ווידוא עמידה בדרישות המוגדרות.

הסמכת תכנון  DQ – Design Qualification

השלב בו נבחר הציוד על בסיס הגדרת ספציפיקציות נדרשות.

* יכולות מוגדרות כגון: טווח פעילות, קיבולת.
* דרישות מוגדרות כגון: מימדים, עמידות לחומרים.
* תכונות נוספות כגון: קלות שימוש, מוניטין יצרן, ניסיון קודם עם דגם דומה, אחריות, שירותי תמיכה.

הסמכת התקנה  IQ – Installation Qualification

בשלב זה:

* נבדק מצב הציוד בקבלה – קבלת הפריט הנכון בשלמותו (אביזרים), היעדר פגמים, תיעוד תאריך/זמן קבלה.
* נבחנת התאמת המיקום – מבחינת מימדים ודרישות מתח אספקה (התאמת תקעים, התאמת מתח/זרם).
* נבדק האם הציוד עובר התקנה ראשונית – אתחול, בדיקת בטיחות חשמל.
* נבנים לוחות זמנים לתחזוקה, כיול וניקיון.

הסמכת הפעלה  OQ – Operational Qualification

בשלב זה:

* מוודאים שהציוד פועל כפי שהוגדר ע”י היצרן באמצעות בדיקת הפרמטרים התפעוליים הרלוונטיים (לדוגמא: האם הציוד פועל במהירות ובטמפרטורה המכוונים? האם הטמפרטורה יציבה?).
* מוודאים שפעילות הציוד מפסיקה כאשר חורגים מגבולות מוגדרים.
* נכתבות הוראות הפעלה לציוד.

הסמכת ביצוע PQ – Performance Qualification

אימות (Verification) כי הציוד פועל כנדרש ובאופן הדיר.

לדוגמא – האם המקפיא המתוכנת מייצר באופן הדיר את עקומת ההקפאה שתוכנתה?

* הוכחת ביצועים עקביים ביחס למפרט המותאם לשימוש בציוד בשגרה.
* שלב המבוצע בתנאים בהם נועד הציוד לשמש בפועל ובתדירות מוגדרת.

ההבדל בין הסמכה (Qualification), אימות (Verification) ותיקוף (Validation)

1. הסמכה – מתייחסת לציוד וכוללת בקרה ופיקוח טכניים ותפעוליים, בדיקת פונקציונליות ובקרת מסמכי יצרן למרכיב מתוך תהליך. מהווה חלק מתהליך ולידציה כולל ואימות מתועד לביצועי מערכת טרם התקנה בקו.
2. ולידציה – מתייחסת לתהליך כולל ומספקת הוכחה מתועדת לביצוע הדיר/קבלת תוצר צפוי העומד בדרישות מוגדרות.
3. אימות – אישור מתועד לפעילות תקינה מוגדרת.