קושי גומי בקלי קלות

מה יותר קשה?

100Shore D או 100Shore A?

קשיותו של חומר נקבעת על ידי בדיקת עמידות בפני חדירת גוף אחר בעל קושי גבוה יותר. מאופי ההגדרה ברור שישנן אינספור אפשרויות למדידת הקשיות. המדידה יכולה להיעשות על ידי החדרת חומרים שונים בצורות גיאומטריות שונות ובעומסים שונים על החומר הנבדק. עם התפתחות התעשייה נכתבו מספר תקנים אשר מגדירים בדייקנות את סוג החודרן ואת העומס המופעל בהתאם לחומר הנבדק.

המכשיר המשמש לבדיקת חומרי פלסטיק וגומי נקרא דורומטר. התקן זה פותח על ידי אלברט פרדיננד שור, והתוצאות בו נקראות קשיות שור (Shore). ישנו מגוון רחב של מדדים להגדרת קשיות של חומרים מסוגים שונים. בדיקת שור, משמשת לקביעת הקשיות היחסית של חומרים רכים, כגון פלסטיק, גומי וסיליקון. הטכניקה מאפשרת למדוד את עומק החדירה בתנאים מוגדרים וקבועים. המדדים השונים חלים על חומרים עם מאפיינים שונים.

במ.ב.א. אנו מכיילים מגוון רחב של דורומטרים מסוגים שונים כגון Shore A, Shore D, Shore OO, IRHD, VLRH ועוד. הכיול מתבצע לפי התקנים המתאימים לכל סוג ASTM D2240, ISO 48-9, ו-ISO 21509.

כיול דורומטר מתחלק לשני חלקים: 1. בדיקת פרמטרים גיאומטריים כמו אורך החודרן, זווית, קוטר, ושטח בסיס הלחיצה. סדרת המדידות מתבצעות באמצעות מטול פרופילים ומיקרוסקופ. 2. בדיקת לחיצה והשוואה מול מד אב בעל ערכים ידועים.

בעבר בדיקת הלחיצה התבצעה באמצעות דורוקליברטור, מכשיר ייעודי לכיול מדי קושיות Shore A & D. נועד למדוד את כוח הקפיץ של מדדי Shore באמצעות יצירת כוח קבוע וידוע. המכשיר בנוי מזרוע אופקית בעלת חריצים לבדיקה במרווחים של 10 נקודות להזזת משקולת (כמו המאזניים של פעם…). כיום משתמשים בטכנולוגיה אחרת לכיול מדי קושי וניתן לראות את הדורוקליברטור במוזיאון מ.ב.א.

השיטה הנוכחית לבדיקת לחיצה היא השוואה מול מאזניים או תא כח. דופנים את המכשיר הנבדק מעל המאזניים, מניחים על המאזניים סדן ייעודי ולוחצים בעזרת החודרן על הסדן. הערך המתקבל במכשיר הנבדק מושווה לכוח או למשקל המוצג במד האב וניתן לחזור על הפעולה עבור נקודות בדיקה נוספות בהתאם להגדרות התקן ודרישות הלקוח.

מדידות קושי נהיות חשובות יותר ויותר ככל שהטכנולוגיה מתפתחת וכך גם הצורך לעמוד בתקנים לאומיים ובינלאומיים. כיול תקופתי מאפשר מעקב אודות תקינות ואמינות מכשירי המדידה וממזער תקלות בתהליכי ייצור.